חדשות טובות: טראמפ יטיל מכסים על מוליכים למחצה ושבבים גלובליים בשבוע הבא

טראמפ יטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה ושבבים עולמיים בשבוע הבא

 

ב-5 באוגוסט, שעון מקומי, בראיון ל-CNBC, טראמפ הודיע ​​על כוונתו להטיל מכסים על מוליכים למחצה ושבבים מיובאים "בסביבות השבוע הבא", אך לא סיפק פרטים ספציפיים כיצד זה ייושם. זה לא חדש; זו טקטיקה עקבית לאורך כל תקופת הנשיאות שלו. עם זאת, הפעם, מיקוד מוליכים למחצה עשוי להסלים עוד יותר את שרשרת תעשיית המוליכים למחצה הגלובלית הפכפכה ממילא.

 

הדינמיקה הבסיסית ידועה. טראמפ המשיך בגישתו "אמריקה תחילה" מאז הקדנציה השנייה שלו, כשהוא משתמש לעתים קרובות בתעריפים ככלי במסחר. בעבר, הוא הטיל באופן שוטף מכסים על האיחוד האירופי וסין, ואף דחף את חוק ה-CHIPS כדי לעודד חברות לבנות מפעלים בארה"ב. הפעם, הכוונה למוליכים למחצה ברורה לכל בעל עין בוחנת, במטרה להאיץ את המעבר של כושר הייצור העולמי לארה"ב, להפחית את ההסתמכות על שרשראות אספקה ​​אסייתיות ולשמור על מעמדה הדומיננטי של ארה"ב בתעשייה.

 

מבחינה משפטית, המניע הסביר הוא לשחק בקלף "ביטחון לאומי", תוך שימוש בסעיף 232 של חוק הרחבת הסחר משנת 1962. חקירות דומות נערכו על מוצרים כמו מוליכים למחצה ותרופות, ותוצאות עשויות להתפרסם כבר השבוע. אם החקירה תגלה שמוליכים למחצה מיובאים מהווים איום ביטחוני, עשויים להיות מכסים של 25% עד 50%.

 

השפעה גלובלית: שיבוש נוסף בשרשרת האספקה ​​העולמית של מוליכים למחצה ושבבים

 

מנקודת מבט מעשית, שרשרת האספקה ​​העולמית של מוליכים למחצה תופרע ללא ספק. ארצות הברית מסתמכת כיום במידה רבה על כושר הייצור באסיה. טכנולוגיית התהליך המתקדמת של טייוואן מהווה 92% מהייצור העולמי, ודרום קוריאה היא המובילה בשבבי זיכרון. אם יוטלו מכסים, סביר להניח שחברות כמו TSMC וסמסונג ימהרו לבנות מפעלים בארצות הברית כדי להימנע מהמס. TSMC כבר השקיעה 165 מיליארד דולר באריזונה, ודרום קוריאה הגדילה את כספי התמיכה במוליכים למחצה ל-33 טריליון וון, שניהם כהכנה.

 

גם עליות עלויות הן בלתי נמנעות. אפל, למשל, מסתמכת בעיקר על TSMC עבור הטלפון הנייד ושבבי המחשב שלה. אם העלויות יעלו ב-15% עד 20%, מחיר המוצרים הסופי יעלה ללא ספק, והצרכנים הרגילים ייאלצו לשלם יותר. אפילו ASML אמרה שתעריפים עלולים לשבש את הסחר. למרות שהדוח הכספי של הרבעון השני- היה הגון, הוא עדיין מודאג.

 

האיחוד האירופי: החיכוכים הכלכליים והמסחריים הולכים ומתגברים, ויש להדק גם את המתיחות הגיאופוליטית. סין שינתה את כללי המקור של המוליכים למחצה, וסופרת כעת את מיקומי ייצור הפרוסים ולא את מיקומי האריזה, במאמץ לצמצם את השפעת המכסים. האיחוד האירופי רכש בעבר 750 מיליארד דולר באנרגיה אמריקאית, מה שהביא להסכם תעריפים של 15%, אך ציוד מוליכים למחצה עדיין עשוי לעמוד בפני תעריפים נפרדים, מה שיוביל לחיכוך בלתי נמנע.

 

טייוואן: אזורים שונים מתמודדים עם זמנים קשים. יצוא המוליכים למחצה של טייוואן מהווה 20.8% מסך היצוא שלה. אם המכסים יעלו מעל 25%, סביר להניח שהיצוא לארה"ב יהפוך ללא תחרותי, ועסקים קטנים עלולים אפילו להיסגר. המנהלת הכללית של-התקציב, החשבונאות והסטטיסטיקה של טייוואן חישבה שתעריף של 20% עלול לגרום לצמיחה כלכלית שנתית לרדת מ-3.1% ל-2.5%, או אפילו לצמיחה שלילית.

 

דרום קוריאה: בעוד שבבי זיכרון הם בעלי ביצועים חזקים, מוצרי תהליכים בוגרים כמו שבבי רכב עשויים לאבד את יתרון המחיר שלהם עקב תעריפים. ממשלת דרום קוריאה מתכננת להקצות 500 מיליארד וון לתמיכה בארגונים קטנים ובינוניים-, בתקווה להתגבר על המצב הנוכחי באמצעות שדרוגים טכנולוגיים.

 

יבשת סין: אנו עשויים למעשה להאיץ את ההחלפה המקומית. איגוד תעשיית המוליכים למחצה הבהיר כי מיקום המקור נקבע על פי מיקום ייצור הפרוסות. חברות עיצוב רבות בחו"ל עשויות להעביר את ייצור פרוסות ליצרנים מקומיים כמו SMIC ו-Huahong. יצרני שבבים אנלוגיים כמו Shengbang Semiconductor ו-SiRuiPu עשויים לראות את נתח השוק שלהם גדל.

 

ארצות הברית: עבור ארה"ב עצמה, זו ברכה מעורבת. אמנם ייתכן שיהיו כמה-החזרת קיבולת לטווח קצר, בניית שרשרת אספקה ​​שלמה תיקח שנים. ארה"ב מתמודדת כיום עם מחסור בציוד, חומרים וכישרון מוליכים למחצה, ולא תוכל להדביק את הפער במהירות. אם היצוא לסין יוגבל לחברות כמו אינטל וטקסס אינסטרומנטס, נתח השוק שלהן עלול להילקח על ידי חברות סיניות. יתרה מכך, אם התעריפים יעלו, מוצרי האלקטרוניקה והמכוניות יתייקרו, מה שעלול לעלות לצרכנים האמריקאים עשרות מיליארדים יותר מדי שנה, ולהגביר עוד יותר את הלחץ האינפלציוני.

 

התגובות האזוריות עשויות להיות מוגבלות, וכאוס במגזר המוליכים למחצה עומד להתחיל.

 

עמים לא ישבו בחיבוק ידיים. טייוואן עשויה להשקיע יותר בארצות הברית, אולי על ידי הרחבת כושר הייצור של TSMC ורכישת מוצרי חקלאות ואנרגיה אמריקאים בתמורה להפחתת מכסים. עם זאת, יש גם חששות בתוך האי כי הסתמכות מופרזת על ארה"ב עלולה להוביל לזרימת טכנולוגיה ולסכן את מעמדה כ"מגן סיליקון".

 

בנוסף להשקעה שלה, דרום קוריאה גם רוצה לשלב כוחות עם האיחוד האירופי ויפן כדי לטפל במצב. לדוגמה, היא יכולה לשתף פעולה עם האיחוד האירופי בטכנולוגיית אריזה מתקדמת כדי להפחית את תלותה בארה"ב.

 

בסין, מוליכים למחצה הם מוקד מרכזי בתוכנית החומש ה-14-שלה, והתאמות לכללי המקור משמשות כדי למשוך הזמנות מעבר לים. SMIC כבר הודיעה על תוכניות להרחיב את ייצור השבבים של 28 ננומטר בשנגחאי, תוך קבלת הזמנות שעשויות להיות מוסטות מטייוואן.

 

עם זאת, עדיין יש הרבה אי ודאות. רמות המכסים הספציפיות, המוצרים הכפופים להטלה וכל הפטור יצטרכו להמתין להכרזה המפורטת של טראמפ בשבוע הבא. אם שיעור המכס יהיה נמוך מהצפוי, אולי 15% עד 20%, ניתן יהיה למתן את השפעת השוק; עם זאת, אם היא תגיע ל-50%, תעשיית המוליכים למחצה העולמית תעמוד בפני ארגון מחדש גדול.

 

גם לחברות יש תוכניות משלהן. TSMC וסמסונג עשויות להגביר את המאמצים שלהן לבנות מפעלים בארה"ב, בעוד שארגונים קטנים ובינוניים- עשויים לעבור לדרום מזרח אסיה או הודו. חברות אריזה ובדיקות טייוואניות כמו ASE ו-Powerchip כבר שוקלות להרחיב את הייצור בווייטנאם.

 

המכסים החד-צדדיים של ארה"ב עלולים להחליש את המנגנונים הרב-צדדיים של ה-WTO, ולהפוך הסכמי סחר אזוריים כמו ברית "Quad" בין ארה"ב, יפן, הודו ואוסטרליה לפופולריים יותר. עם זאת, סין והאיחוד האירופי יכולים גם להגיב במכסים הדדיים, שעלולים להוביל לנוף סחר עולמי מפוצל יותר ויותר.

 

באופן כללי, המהלך של טראמפ נועד להשתמש בתעריפים כדי להסיט את שרשראות האספקה ​​לכיוון ארה"ב ולבסס את עליונותה הטכנולוגית. עם זאת, ישנן תופעות לוואי משמעותיות: עלויות מוגברות, שיבושים בשרשרת האספקה ​​וסיכונים גיאופוליטיים מוגברים. על חברות לפקח בקפידה על פרטי התעריפים ולתכנן בקפידה את שרשראות האספקה ​​שלהן. ברמה הלאומית, יש ליצור איזון בין ביטחון תעשייתי לאיזון מסחרי כדי למנוע תוצאה הרסנית הדדית. ההכרזות הספציפיות של טראמפ במהלך השבוע הבא יהיו קריטיות בקביעת הכיוון של תעשיית המוליכים למחצה העולמית.